במעמד מנהיגי האזור, נציגי משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים, התקיים היום כנס בהובלת רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, שבו הוכרז כי תוכנית האב לפיתוח נהר הירדן הדרומי תקבל תיעדוף לביצועה ותקודם להחלטת ממשלה, במטרה להפוך את המזרח למרכז המדינה- בין עמאן לתל אביב- כשבמרכזה נהר הירדן כגבול בינלאומי זורם, וסביבו יפותחו עוגני כלכלה, תיירות, חברה, סביבה וקהילה
כנס השקת פיתוח מרחב נהר הירדן הדרומי, בהנחיית גל גבאי, נפתח במושב מנהיגי האזור בנושאי "כלכלה, חברה וסביבה- חזון פיתוח המרחב המזרחי מהכנרת ועד נחל בזק". יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות ויו"ר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי אמר: "רשות ניקוז הובילה בעשור האחרון את התכנית לשיקום נהר הירדן הדרומי. לכל אורך הדרך היו שותפים לה משרדי הממשלה, גופי ציבור, אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, קהילות ואנשים רבים. התוכנית מהווה הזדמנות לפיתוח אזורי כולל לאורך כביש 90 והפריפריה המזרחית של מדינת ישראל, והיא חלק מהעתיד שאותו אנו רוצים להשאיר לתושבי האזור – צמיחה, פיתוח נבון, ומקום שטוב יותר לחיות בו. יחד עם השותפים הנמצאים כאן היום – דני עטר- יו"ר קק"ל, ז'קי לוי – ראש עיריית בית שאן, עידן גרינבאום – ראש המועצה האזורית עמק הירדן איתם אנו מובילים חיבורים יוצאי דופן בתחומים רבים נמשיך להוביל גם את התכנית הזו. אנו זוכים לסגור מעגל שנפתח במלחמת ההתשה וילדות במקלטים, דרך הסכם השלום ב 1994 ומאז אינספור פעילויות לחיזוק השותפות והשכנות, עם שכננו ממזרח. נמשיך לפעול כולנו יחד לפיתוח כלכלי חברתי וסביבתי משני צידי הנהר, ליצירת מרחב אטרקטיבי, חיזוק השלום, יצירת שיתופי פעולה והקמת מיזמים משותפים".
ז'קי לוי, ראש העיר בית שאן, אמר כי: "נרקם כאן שיתוף פעולה מיוחד וצריך להבין שלכל אחד מאיתנו בנפרד יש כוח קטן מול הממשלה אבל ביחד אנחנו גדולים ויש לנו את היכולת לשכנע את הממשלה להעביר החלטה לתקצוב וביצוע התוכנית. יש כאן תוכנית לאומית, אתגר לאזור ואין לי ספק שהתוכנית היא מנוף כלכלי ומנוף לאיכות חיים, לקליטת תושבים, ליצירת מפת תיירות אזורית, עוגנים כלכליים ועוד. בית שאן מקדמת היום שיתופי פעולה רחבים עם יישובי העמק והמועצה, קם כאן דור חדש, שרואה את היתרונות הגדולים של שיתופים הפעולה בין העיר לבין היישובים העוטפים אותה ובית שאן הולכת ומתחזקת בעקבות זאת".
דני עטר, יו"ר קק"ל, אמר כי קק"ל תיתן רוח גבית ותמשיך להיות שותפה לפיתוח המרחב: "אנחנו מחויבים לחזון פיתוח הגבול הירדני מדינת ישראל חייבת להשקיע בפריפריה- זו לא תרומה, זו השקעה והיא חוזרת למדינה בגדול. חלק מהתוכניות שלנו היא לגלות התערבות אקטיבית בירדן, תוכנית שהגורם המחבר שלה הוא הנהר עצמו ואם נחבר אליו אתרים היסטוריים, אזורי תעשייה ועוגנים, כגון תיירות צפרות, משלחות חקלאות, אזור רכיבת אופניים ואם ניקח את כל הרצועה ונחלק אותה למיזמים- אז ניצור רצף שיהפוך לאזור תיירות ומחקר, טכנולוגיה ועוד. קק"ל משקיעה כבר היום ביזמים טכנולוגיים במרחב, שיוצרים רצף בין הרשויות השותפות לתוכנית הירדן ואני מחכה ליום שנראה מים נקיים זורמים בנהר הירדן".
עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן, אמר כי: "ב 26.10 ימלאו 25 שנה להסכם השלום ואם לא יקרה שום דבר דרמטי אז השלום, שנמצא כל השנים תחת שלטון ישראלי יחזור לריבונות ירדנית. כשעוברים את הגבול פוגשים עולם שלישי ולא יכולה להיות שכנות טובה כשאלו הפערים הכלכליים בין הצדדים. אם הפער לא ייסגר לא תוכל להיות שכנות טובה. אין לנו לוקסוס לא לקיים מערכת יחסים על ירדן".
עובד יבין, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, המובילה את תוכנית האב לשיקום ופיתוח מרחב נהר הירדן הדרומי, אמר כי: "יש לנו תוכנית מוסכמת וטובה, שלקח שנים רבות להגיע אליה. האתגר הוא רתימת ממשלת ישראל למימוש התוכנית, כהחלטה אסטרטגית לאומית. אם בישראל מרכז המדינה הוא תל אביב ונהר הירדן הוא פריפריה- דמיינו איזה מרכז חדש נוכל ליצור באמצע, בין עמאן לתל אביב, על נהר הירדן. נהר הירדן הוא גבול בין לאומי זורם, המזמן אתגרים רבים והתוכנית נותנת מענה למגוון נושאים- הזרמת מים נקיים בנהר, שיקום אקולוגי סביבתי, נוף, חקלאות, תיירות ועוד. כבר היום אנו מיישמים את התוכנית בגישת ניהול אגני, וכעת אנחנו רוצים להוביל החלטת ממשלה, לרתום את השותפים ובאמצעות המינהלת לשיקום נהר הירדן, לקחת את הפיתוח צעד אחד קדימה".
עוד נכחו בכנס נציגי משרד הממשלה השותפים לתוכנית, נציגי קהילות ואנשי מקצוע. אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע וסביבה, המשרד להגנת הסביבה, הודיע כי המשרד יתעדף את תוכנית האב לנהדר הירדן הדרומי, וציין כי: "תוכנית האב לנהר הירדן הדרומי היא מצויינת, צריך רק לבצע, להוביל החלטת ממשלה, לגייס תקצוב ארוך טווח, להקים את מרכז הידע לשיקום נחלים אותה מציעה התוכנית כעוגן מרכזי וכן, להכניס גורמים נוספים לפעילות במרחב. היבטים אקולוגיים הם חשובים אבל השילוב עם היבטים ציבוריים הוא המפתח להצלחה".
אלון אטקין, ראש אגף בכיר כלכלה ופרויקטים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, אמר כי: "המשרד מעוניין לקדם את התוכנית ולתמוך בה, דרך השיח עם הירדנים והוא יפעל לסייע בקידום התוכנית להחלטת ממשלה". גם נציג משרד החוץ ציין, כי המשרד אימץ את התוכנית. ערן אטינגר, סמנכ"ל בכיר לתשתיות, משרד החקלאות, ציין כי התוכנית מתייחסת לגישה אגנית משלבת לניהול תהליכים וקבלת החלטות בנושאי סביבה, "כאשר העקרון המארגן של הרעיון הוא אינטגרטיביות וחשיבה רחבה, משהו שקל להגיד וקשה ליישם- וכאן מבצעים".
עוד בכנס, התקיים רב שיח עם הקהל בהנחיית עובד יבין ורם אבירם, יועץ גיאופוליטי, המינהלת לשיקום נהר הירדן, במהלכו אמר אבירם: "אנחנו רוצים לעשות את הדבר הגדול הבא- שאנשים מתל אביב, מרומא ומניו יורק יבואו לאזור שלנו".
פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, חתמה את הכנס בהרצאה על בניית פרויקט לאומי בפריפריה. בסיום התקיים ביקור בתערוכת סטודיו אדריכלי, שבמסגרתה תכננו סטודנטים מויצ"ו חיפה פרויקט להקמת מרכז חקר בינלאומי לשיקום נהרות, כחלק מסל הרעיונות להמשך הפיתוח.