הכנס הראשון לפיתוח ושיקום נחלים ומעיינות במרחב בית שאן – עמק המעיינות

תקציר הכנס המקצועי  "נחלי העיר והעמק – פוטנציאל והזדמנויות"

25.5.25

כנס אזורי "נחלי העיר והעמק – פוטנציאל והזדמנויות", בהובלת מינהלת שטחים פתוחים בית שאן – עמק המעיינות, התקיים ב -23.2.25 באולם הקימרון, בהשתתפות גורמי מקצוע מכל הגופים השותפים לניהול המרחב, בראשם עיריית בית שאן, מועצה אזורית עמק המעיינות, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, רט"ג וקק"ל וכן, נציגי קהילות.

הכנס עסק בניהול מרחב הנחלים, למטרת קידום התוכניות ושיתוף בעלי העניין וכלל הרצאות מקצועיות וחשיבה משותפת סביב שולחנות עגולים.

את הכנס הנחתה שירי פירדמן, מנהלת אגף שותפויות וקהילה ברשות הניקוז והוא נפתח עם ראשי הרשויות.

נועם ג'ומעה, ראש העיר בית שאן: "בית שאן ועמק המעיינות כרתו ברית שפועלת בהרבה תחומים, בין היתר בטבע המדהים שיש לנו משותף. אלו אוצרות טבע מרשימים ברמת המדינה ולא רק ברמה האזורית וצריך לראות איך מפתחים אותם ומביאים ערך מוסף לאזור. תודה רבה לכל השותפים".

איתמר מטיאש, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות: "מעבר לשותפות, אנחנו מנסים לתת תוכן ולצקת תשתיות מקיימות וארגוניות. השטחים הפתוחים הם אתגר והזדמנות, מנוף להרבה אלמנטים, תיירות, צמיחה, כלכלה, קיימות. מבחינה ביטחונית האזור מקבל פוקס ממשלתי ואחת הבקשות היא להיות מעורבים עם רשות הניקוז, כי אי אפשר להתייחס לביטחון בלי להתייחס למגוון האקולוגי".

שלי בן ישי, מנהל אזור צפון של קק"ל: "המרחב הוא מקום שבו ההיסטוריה והטבע נפגשים באופן מושלם. המרחב מהווה לא רק מקור של מים וחיים אלא סמל לשותפות ואחריות. עלינו לחזק את התודעה הסביבתיים בקרב בעלי העניין, ולהתמודד עם האתגרים העומדים לפנינו, לייצר שינוי אמיתי ביחד".

איל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי: "יש כאן אמון מאוד עמוק בין השותפים, תודה לעיר ולמועצה שהטמיעו תרבות של שיתופי פעולה ולארגונים והשותפים הרבים, שנרתמו למרחב של אמון, ומזהים בו את הפוטנציאל הענק. אנחנו רגע לפני קפיצת משמעותית ובאנו לשתף, להציג תמונה, להבין מה מעניין כל אחד ואיך הוא מתחבר. נציג הרבה רעיונות ותוכניות בשלבי תכנון שונים, יש כאן עומס של פרוייקטים ונשים את כולם על מפה אחת. המרחב ישתנה וצריך לנהל אותו".

ד"ר אסף צוער, מנהל אגף סביבה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים: "אומרים על פוטנציאל שהוא לא ממומש ויש הרבה מקומות כאלו בארץ, לדעתי באזור הזה אנחנו רואים בשנים האחרונות את המימוש וזה מרגש, הנכונות לשותפות והמינהלת הן דוגמא ארצית, אנחנו שולחים אנשים ללמוד מהמינהלת. יש נכונות, רצון ויכולת וזו גאווה לנו להיות שותפים וחלק מהתהליך".

המושב הראשון עסק בשיקום ושימור הנחלים והמעיינות, והתמקד בערכי הטבע. ד"ר אורית סקוטלסקי, אקולוגית בחטיבת המדען הראשי של קק"ל, שהנחתה את המושב, אמרה כי: "העמק הוא נדיר בישראל, עם נחלים זורמים והרבה מים, בריכות, ציר נדידה לציפורים, חיות בר והאזור הזה חשוב לנו לשימור, שיקום ושמירת הטבע".   

אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים: "זכות הטבע למים נולדה מתוך הבנה שבמבנה החוק הישראלי הטבע לא מוכר כיישות. כדי לשקם את הטבע היה צורך לעשות שינוי במבנה המים ובשנת 2004 שונה חוק המים ונוספה לו מטרה – שיקום הטבע".

אוזן הציג את מפת המים של המדינה, שמראה את ניצול מקורות המים הטבעיים, ואמר כי התיקון לחוק המים נועד להזרים יותר מים לסביבה. "כמה מים הנחל צריך? אין לזה תשובה החלטית מאחר ותלוי מה המטרה כאשר מזרימים מים לטבע. אנחנו נשאף לחידוש הספיקה הטבעית, לחזרה למי המקור אבל בסופו של דבר, המטרה היא לקיים מערכת אקולוגית בריאה. היום מדברים במונחים של 'נחל בריא'. מבחינת פרקטיקות, יש כללים שקבעו מעלה מורד – מנגנון תעריפי שאם תופסים את המים במעלה משלמים תעריף יקר ובמורד התעריף זול יותר. המטרה היתה לאפשר שימוש כפול במים. מדובר גם בשיטות לשחרור מלא של מעיינות, שיקום מפלסים ועוד. מתקני חלוקה מאפשרים שימוש ושחרור מים לטבע. המוצא האחרון, שאנחנו פחות אוהבים, זה מים מסופקים מצינור, אנחנו פחות אוהבים אותו. היו גם הזדמנויות כמו תוכנית מים לנחלים שאנחנו מקדמים כאן. זה תהליך סדור למקורות, חלופות, צרכים ועוד – להבדיל מניצול הזדמנויות כאן מדובר בתהליך סדור, ליצירת רצף וקשר בין הנחלים. יש לנו מטרה לקחת את התעלות שנחפרו בעבר ולהפוך אותן לנחלים, למערכת אקולוגית שלמה".

ראובן ארביב, מומחה לתחום ההידרולוגיה, הציג סקר אקו – הידרולוגי שנערך בחמישה נחלים בשטחי קק"ל, ואמר כי: "לנחל מתייחסים ברמות שונות, הוא לא רק איפה שהמים זורמים אלא מושפע מכלל האגן. הדבר הראשון שמשפיע על הנחל זה אקלים, שמשפיע על הגיאולוגיה וכן הלאה. המשמעות היא השפעות על הצורה של הנחל, המים שנובעים מהקרקע ובסוף ההשפעה על המים – שיכולים להיות זרימה שיטפונית, זרימת בסיס עונתית, ואלו משפיעות על האקולוגיה וכמובן יש את האדם, שמשפיע על הכל. נחל הוא מערכת יחסים ואינטראקציה בין תהליכים".

הסקר עסק בניתוח המרחב והנחלים והציג המלצות לכל מקטע בנחל. לדבריו, כל האזור היה מרחב של בתי גידול לחים עוד בתקופת הרומאים: "אנחנו מבינים שלא היה כאן מרחב של נחלים כמו במישור החוף, אלא היתה סדרת מדרגות. הנחלים היו מגיעים לכאן, מתפזרים לבית גידול לח וגלישת העודפים היתה עוברת למדרגה הבאה, וזה מה שבנה את המדרגות שקיימות היום במרחב". עוד הוא דיבר על ספיקות עתידיות כתוצאה מפיתוח מואץ, השפעתן על הנחלים והדרך להתמודד וליצור איזונים, על ידי "פעולות מתקנות". בין היתר, הסקר ממליץ על השבת בתי גידול לחים, תחום שמובילה כיום רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.  

האקולוג עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, הציג פיילוט סקירת מערכות טבעיות שנערך בנהר הירדן הדרומי. "היה צורך ללמוד את הנהר, להכיר ולהבין אותו. לשם כך היה צורך להיכנס לנהר. במאמץ משותף של הרבה מאוד גופים, בדקנו אם אפשר לשוט בנהר לצורך כך. למרות אתגרי העבירות הוכח שניתן לשוט בו, כך אספנו ותיעדנו ממצאים אקולוגיים, עם מאפיינים ייחודים ברמה בינלאומית וכמובן שלסקר ולתהליכים בהמשך יש השלכה על מרחב בית שאן-עמק המעיינות. אנחנו לא אומרים מה לעשות אלא חושפים את הפוטנציאל העצום – אני ממליץ על כמה שיותר בתי גידול, בתוך העיר, בשטחים חקלאיים וביניהם, ביד נדיבה. האזור הזה הוא בעל חשיבות לאומית. אנשים באים למים, כמה שיהיו יותר מים נגישים ככה כולם יותר ייהנו מהמרחב".  

המושב השני, בהנחיית כרמלה קופר, עסק בתוכניות ומדיניות לפיתוח המרחב והוא נפתח בשיחה עם מיכל אקרמן, סגנית ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, שהסבירה כיצד נוצרו שיתופי הפעולה בין בית שאן לעמק המעיינות סביב משאבי הטבע. "יש רצון משותף והבנה משותפת שלמשאבי טבע ונחלים אין גבולות מוניציפליים והם חוצים את שטחי הרשויות. לכל הגופים שהמשאב עובר דרכם יש אחראיות משותפת. הקשר עם בית שאן הוא חלק ממדיניות ראש המועצה, לפיה עיר חזקה מציירת עמק חזק, לא כסלוגן אלא כדרך חיים. העיר עטופה בעמק ומרכז העמק יש את העיר".

אקרמן הציגה את המודל לניהול פארק המעיינות, מודל ארצי מצליח לניהול מרחב מעיינות שפתוח לציבור, והסבירה כי מינהלת פארק המעיינות מורכבת משותפים, המועצה, רשות הניקוז, רט"ג וקק"ל, שלוקחים אחריות משותפת על ניהול הפארק.

עוד היא התייחסה להעצמת התיירות במרחב, ואמרה כי: "בנינו שולחן תיירות בשותפות האזורית, אנחנו בתהליך עמוק לקידום התיירות אבל זה לא רק ליצור מקומות חנייה, אכיפה ותחזוקה אלא גם רצון לשמור על הצביון של העמק, המורשת, החקלאות.

"אנחנו לוקחות בחשבון את הרגישות האקולוגית של האתרים, במנעד בין אזור אל געת לחלוטין עד אזור מונגש לחוויה אינטנסיבית של הציבור. צריך להתמודד עם פסולת, הסדרת השהייה ועוד. אנחנו מחוייבים לעשות עבודה מעמיקה בנושא זה ולשמר מערכת מלאה".

אינג' אופיר סלע, מהנדס רשות הניקוז, הציג את התוכניות לשחרור מים במרחב. "תוכנית המרחב האקווטי מהווה יישום של החלומות של השותפים במרחב. הרצון הוא להחזיר את המרחב להיות שופע במעיינות שמוזרמים לטבע, לייצור מערכות אקולוגיות שמאזנות בין צרכי הטבע, החקלאות והקהילה. התוכנית מדברת על חמישה נתיבי זרימה, שאליהם ישוחררו המים. בכל אחד מהם יעברו ספיקות שנגזרות מאחוזי ספיקות מהמעיינות, הסדרת הנתיבים,  אקולוגית ונופית, מאחר והן כרגע תעלות הנדסיות, שדורשות התייחסות של משאבים וביצוע. נדבך נוסף הוא מפעלי ניקוז – הסדרה סטטוטורית של הנחלים, רוחב הערוץ, השימושים ועוד". סלע הציג את תוכנית השיקום לערוץ נחל עמל קדום, שהוא הפרויקט הראשון שמתבצע בשטח ומייצר קישוריות אקולוגית מהסחנה ועד לנחל החרוד. הפרויקט השני שהוצג ונמצא בתכנון מתקדם, הוא שיקום והצפת בריכות עמק המעיינות בשדה אליהו. מדובר בבריכות דגים נטושות, שיהפכו לבית גידול לחים, באמצעות עבודות הנדסיות, אקולוגיות וקהילתיות. מי מעיינות יזרמו מהמעלה במקור מעין שוקק, ויזרמו במורד תעלת חישה למורד נהר הירדן , מה  שייצור אינטגרציה בין תוכנית המים ליצירת בתי גידול לחים.

עוד הוא התייחס לניהול האתרים: "אנחנו יודעים שפרויקט בלי הבנה של תחזוקה וניהול ביום שאחרי עשוי לא להצליח. יש פרויקטים מאוד יפים ששנה אחרי זה מוזנחים. כל פרויקט שאנחנו מקדמים ברשות הניקוז עם השותפים, התכנון הוא מוטה ניהול ותחזוקה ליום של אחרי".

עופרי חותה ציטלין, אדריכלית מרחב צפון בקק"ל, הציגה את התוכניות בשטחי קק"ל, ואמרה כי:  "אנחנו רואים דפוסי התנהגות חדשים ליד אתרים, שבעבר לא נדרשנו לנהל אותם באינטנסיביות כמו היום. במציאות החדשה יש רכבים לאורך הכבישים, אשפה, מנגל על הנחל, סוגיות בטיחות והתנהלות בתוך המים. אנחנו כגוף שטח מצאנו את עצמנו נדרשים לנהל שטחים שבעבר לא הגיעו אליהם אנשים בעוצמות האלו".

היא נגעה בארבעה אתרים במרחב – הקנטרה, המפלים הלבנים, עין הנציב ונחלי אבוקה ואיתן, "שעבורם מתכננים כל השותפים לניהול השטחים הפתוחים פרוגרמה לטווח ארוך, תוך התייחסות לממשק עם שטחים חקלאיים, יצירת אזורים שמורים, שמירה על אופי המקום, מניעת כניסה של אנשים לשטח ועידוד טיילות על פני שהייה ארוכה לינה ושאר תופעות שפוגעות בסביבת הנחלים".

בחלק האחרון של הכנס נערכו שולחנות עגולים מקצועיים, בהשתתפות נציגי הרשויות המקומיות, קט"ג, קק"ל, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, נציגי הקהילות, אגמא ועוד. סביב חמישה מרחבים עיקריים בין עמק לעיר. השולחנות דנו בסוגיות, רעיונות, אתגרים וראייה הוליסטית לתכנון וניהול המרחב.