"איך נאמר על האיש הזה, איך נאמר עליו היה היה. איך יאמרו בית-השיטה, עמק חרוד, נחלי הצפון והרריו,איך יאמרו עליו היה. איפה בכלל ישנם עוד אנשים כאיש הזה. כמה עובד יש, שאפשר לנו בלעדיו. ספור האהבה שלו עם נוף הולדתו, נוף מולדתו, נוף חיינו, היה אחד ויחיד. הוא ליטף ולש מחדש את חמוקי וסלעי האדמה הזו. רק מי שנשבע כך אהבה, רק מי שנתינתו מעולם לא תבעה החזר או במה, רק הוא היה ראוי לה, למטמוניה של חלקת האלוהים הזו. חלקתו שלו. האם היתה זו היא, אותה תסיסה חסרת מנוח לברוא עולמות מתוך היש, אולי היתה זוהי שבסערתה הכריעה את לבו. עובד איננו לנו, איננו לומר לו את אשר שמרנו לומר לו בבוא העת. איחרנו אותך, עובד שלנו. אין עוד עובדים."
יוסי אסף, 2007