הבינוי המואץ ברשויות מביא לסחף בוץ ופסולת בנייה לנחלים, ומסכן את הטבע והאדם. מנכ"ל הרשות: "המסמך מגדיר כלים תכנוניים למניעת התופעה"
מונעים הצפות וסתימת נחלים: מה קורה כשגשם חזק פוגש אתר בנייה חשוף? אדמה נגרפת, בוץ ופסולת בנייה זורמים אל הנחלים, ושכבת הקרקע הפורייה – פשוט נעלמת. זהו סחף קרקע, אחת הבעיות הסביבתיות הפחות מוכרות אך ההרסניות ביותר בישראל, שהחריפה כתוצאה מאצת הבינוי בערים.
על מנת לתת פתרונות לתופעה הבוערת, יזמה ופרסמה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי בימים אלה ולראשונה בישראל מסמך מדיניות וכלים לניהול קרקע באתרי בנייה – מהלך פורץ דרך שמטרתו לצמצם פגיעה בקרקע, במים ובמערכות הנחלים. מאחורי המסמך עומדת גישה חדשה: תכנון נכון מההתחלה, במקום תיקון יקר אחרי הנזק. בכלים פשוטים מאוד, ניתן לעשות שינוי גדול.
ברשות הניקוז מסבירים כי הרעיון נולד מתוך צורך אמיתי בשטח. בשנים האחרונות, בעיקר באזורים ההרריים של הגלבוע, נצרת ורמות יששכר, נצפו נזקים חמורים כתוצאה מסחף קרקע.
“בחורף האחרון הוצאנו עשרות משאיות של חומרי מצע ופסולת בניין מאגן נחל תבור,” מספר איל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. “המצעים הללו מגיעים מאתרי בנייה במעלה – תוצאה של עבודות עפר בלי היערכות סביבתית מתאימה. היה ברור שצריך לייצר סטנדרט חדש.”
המסמך גובש עם המהנדס ראובן ארביב, מומחה לניהול נגר עירוני מחברת Rainsource. במקביל עבד ארביב גם עם עיריית נס ציונה, שסבלה מהצפות חוזרות, והניסיון המצטבר הוביל למסמך מקצועי, שנועד לשמש מודל לאומי לכלל רשויות הניקוז והרשויות המקומיות.
מה זה בכלל "ניהול נגר" ולמה זה חשוב?
אחרי כל גשם – חלק מהמים נספגים באדמה, אבל חלק אחר זורם על פני השטח. זהו נגר עילי, שעל ניתובו אמונה רשות הניקוז. כשהנגר הזה עובר על אדמה חשופה או אתר בנייה, הוא סוחף איתו את שכבת הקרקע העליונה, סותם תעלות ניקוז, מזהם נחלים, ומביא לבזבוז של משאב טבע חיוני. ניהול נכון של נגר פירושו לתכנן מראש איך המים יתנהגו – לאפשר להם לחלחל לקרקע, להאט את הזרימה, ולמנוע מהם לגרור בוץ לנחלים ולשדות.
מה המסמך קובע?
המסמך מגדיר שורה של הנחיות וכלים ישימים ליזמים, קבלנים ורשויות מקומיות, שייכנסו כחלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון והבנייה. בין היתר הוא כולל: תכנון מערכות ניקוז זמניות וקבועות כבר בשלב היתר הבנייה; שימוש בפתרונות טבעיים – כמו סוללות עפר, רצועות צמחייה מחזקת קרקע ומערכות בלימה רכות; יצירת שטחי חיץ ירוקים בין אתרי בנייה לשטחים רגישים; דרישה לתוכנית ניהול קרקע כתנאי בסיסי להיתר בנייה; פיקוח על יישום הכללים בשטח ועוד.
הדגש המרכזי הוא על מניעה מראש, לא על טיפול אחרי הנזק. “כל שקל שמושקע בתכנון נכון חוסך עשרות אלפים בתיקון נזקים,” אומר קנץ. “זו לא רק סוגיה סביבתית – זו כלכלה נבונה.”
רוב האנשים לא רואים את הסחף כשהוא קורה, אבל ההשפעות שלו עצומות, מסביר קנץ. "הצפות בכבישים ובשכונות, כשהנחלים סתומים בבוץ ובפסולת של אתרי הבנייה ועד פסולת שמושלכת באופן לא חוקי בשטחים הפתוחים ובנחלים. התוצאה היא פגיעה בחקלאות, זיהום נחלים ומים תת-קרקעיים, כתוצאה ממשקעים ובוץ הנישאים במים, נזק לנוף ולמערכות טבעיות שצריכות שנים לשיקום.
"כל זה קורה בשקט, כמעט בלי שנשים לב – עד לרגע שבו מתרחש אירוע קיצון, ואז כבר מאוחר מדי", אומר קנץ.
המדיניות החדשה היא חלק ממהלך רחב יותר שמובילה רשות הניקוז לקידום ניהול אגני אחראי ובר קיימא. “המטרה שלנו היא ליצור שפה חדשה של תכנון,” מדגיש קנץ. “שפה שבה מתייחסים לקרקע ולמים כאל מערכת חיה אחת. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו פיתוח, חקלאות וטבע מתקיימים יחד – בלי שאחד יפגע בשני.”
הגישה הזו משתלבת במהלכים נוספים של הרשות – החל משיקום נחלים, דרך יצירת רצועות חיץ ירוקות, ועד תוכניות לשחרור מים לטבע.
שותפות רחבה – מהשטח ועד הממשלה
המסמך גובש בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה – החקלאות והגנת הסביבה, רשויות מקומיות, וגורמי מקצוע מהשטח. ההנחיות החדשות יוטמעו בהדרגה בהיתרי בנייה ובנהלים, כך שכל יזם, קבלן ורשות יתכננו מראש גם את “החיים של הגשם” באתר.
ומה המשמעות עבור הציבור?
בסופו של דבר, המסמך הזה משפיע על כל אחד מאיתנו. כאשר רשות מקומית תדרוש תכנון נגר כחלק מהבנייה – הרחובות יהיו בטוחים יותר, הנחלים נקיים יותר, והאדמה תשמור על פוריותה. המסמך גם מעניק לרשויות המקומיות כלי עבודה מעשי, שמאפשר להן לפקח, לאכוף ולוודא שהפיתוח לא בא על חשבון הסביבה.
"רשות הניקוז רואה במסמך החדש מהלך אסטרטגי ארוך טווח שמחבר בין הנדסה, סביבה וחינוך", מסכם קנץ, "האדמה היא לא רק משאב, היא הבסיס לחיים".
לקריאת המסמך המלא: “הנחיות למניעת סחף קרקע באתרי בנייה” – באתר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.