מוזיאון עין דור
 מוזיאון פעיל בקיבוץ עין דור שלמרגלות התבור, המספר את תולדות העמק מאז ימי קדם. המוזיאון ממחיש את חיי היום-יום של תושבי האזור בימי קדם כמו תהליך אפיית לחם, הפקת שמן זית וכדומה, בשיטות שנהגו בהן בעבר הרחוק. במקום מתקיימות פעילויות מחומרי הסביבה לילדים ולמבוגרים ונערכות פעילויות לימודיות בהשתתפות קבוצות נוער ותלמידי בתי הספר.
השם עין דור נזכר בספר שמואל א' כח'. כאן פגש שאול המלך את בעלת האוב כדי שזו תחזה את סיכויו בקרב נגד פלשתים. היא מעלה את דמותו של שמואל הנביא שמודיע למלך על מותו הקרוב.
הגעה: הגישה למקום דרך כביש 717 היוצא מכביש 65 (עפולה-טבריה).
גן לאומי כוכב הירדן - מבצר צלבני
 זהו מבצר בזלת צלבני האיתן והשלם מסוגו בארץ, שהיסטוריונים אמרו עליו כי "אין הוא אלא קן נשרים ומשכן הירח". הוא נבנה במאה ה-12 ע"י הצלבנים בקצה מתלול המתנשא בגובה 550 מ' מעל בקעת בית שאן.
הגן הלאומי ממוקם בלב הרמות הבזלתיות של הגליל התחתון המזרחי, בין שמורות טבע ונחלים, נישא על קצה רמת כוכב. לא במקרה מכונה המקום "בלוואר"- יפה נוף, ו"כאוכאב אל הווא"- כוכב הרוחות, כשמו כן הוא. נוף מרהיב עין נשקף מכל עבר והמבצר נישא ככוכב בשמיים.
באתר מבצר צלבני מהמרשימים בארץ, גן פסלי יגאל תומרקין, תצפית אל תחנת האכלה לדורסים ולנשרים ומסלול הליכה קצר בין בוסתנים ונופים, אזור פיקניק, מזנון, שירותים וחניה גדולה. חניון לילה לקבוצות מעל 100 איש בתיאום מראש. הכניסה בתשלום.
מדרום זורם נחל יששכר ברוב הדרו ומצפון נפרסת שמורת נחל תבור במלוא הדרה.
הגעה: ניתן להגיע לאתר בכביש היוצא מכביש 90 בקטע שבין הקיבוצים נווה אור וגשר.
אינטרנט: www.parks.org.il
גשר הישנה
האתר מצוי בסמוך לנהר הירדן בנקודת ההתיישבות הראשונה של קיבוץ גשר. ניתן לראות בו מבנים מימי העלייה על הקרקע של ראשוני הקיבוץ ולשמוע סיפורים על ההתמודדות מול סכנת הפלישה של צבאות ערב ממזרח. ממול נשקף המבנה ההיסטורי של תחנת הכח בנהריים, שרידי שלושה גשרים היסטוריים על הירדן ולצדם חאן השיירות הממלוכי המשוחזר. שרידי מסילת רכבת העמק והקרונות הישנים הניצבים בסמוך, מספרים את סיפורה של רכבת העמק שחצתה כאן את הגשרים בדרכה לסוריה ולירדן.
באתר מופעלת אטרקציה "חווית נהריים" המביאה את סיפורו וחזונו של פנחס רוטנברג "הזקן מנהריים", שהקים את מפעל החשמל הראשון בארץ ישראל . זהו מודל המדמה את פעולת תחנת הכוח באותם ימים שלפני קום המדינה עם תעלת מים זורמים, סכרים עולים ויורדים, אורות, צלילים וצבעים.
לא מכבר נחנך במקום מצפה לזכרה של אסתר ארדיטי המשקיף על אפיק הירדן, נופי האזור והגשרים העתיקים בואכה ארץ הגלעד.
המעברים שעל הירדן נזכרים במספר מקומות בתנ"ך, אך אין לדעת במדויק את מיקומם. המעברים שימשו לחצייה במים רדודים או על גבי אבנים שהושלכו לערוץ הנהר. אחד הסיפורים הידועים יותר בנושא חציית הירדן, הוא סיפורו של יפתח הגלעדי, שיוצא להלחם בבני עמון ואינו מזמין את שבט אפרים להלחם לצדו (שופטים יב'). בתגובה עולים בני אפרים על יפתח, אך נוחלים תבוסה גדולה. בניסיונם לסגת חזרה לצד המערבי של הירדן, ממתין להם יפתח במעברות הירדן, והורג בהם 42 אלף איש.
שעות פתיחה:
ימים א'-ה': 10:00 - 16:00
שישי: 9:00 - 13:00
טלפון: 04.6753336
דוא"ל: museumg@gesher.org.il
 חזרה לראש הדף
|
גן לאומי בית שאן
עתיקותיה של העיר בית שאן מעידים על היותה עיר חשובה במשך כ- 7,000 שנה. היא נושאת את שמו של האל שן ונודעה בשפע המים שנבעו בסביבתה ובפוריות אדמתה. התנא ריש לקיש שחי במאה השלישית לספירה אמר עליה כי "גן עדן, אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פיתחו".
העיר ישבה על פרשת דרכים עולמית בין הים למזרח ועמים רבים קבעו בה מושבם לאורך כל ההיסטוריה. האשורים, המצרים, היוונים, הרומאים הערבים ואחרים שלטו בה, צבאות רבים עברו דרכה. בית שאן הייתה אחת הערים היחידות באזור שלא נכבשה ע"י שבטי ישראל בתקופת התנחלות השבטים בארץ. בימיהם של המלכים שאול ודוד היא הייתה בשליטתם של העמונים והפלשתים ונערכו עליה קרבות קשים. העיר נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, בין השאר כאשר גופות המלך שאול ובניו נתלו על חומותיה לאחר התבוסה לפלשתים בגלבוע. אנשי יבש גלעד עשו חסד למלך ובניו כשהורידו את הגופות בחשכת לילה והביאום לקבורה בקבר ישראל (שמואל א' פרק לא').
בשנת 749 לספירה חרבה העיר כליל ברעידת אדמה, אך החפירות והשחזורים שנעשו בה במהלך השנים האחרונות, מאפשרים למבקרים בה להיחשף לאוצרותיה הארכיאולוגיים המדהימים שנותרו עדיין בחלקם או בשלמותם. המטיילים ברחבי האתר נחשפים לחוויה היסטורית מרתקת הכוללת מפגש עם הפאר והעוצמה של התיאטרון הרומי השמור ביותר בארץ, בתי המרחץ המרשימים, העמודים המעוטרים, רצפות הפסיפס שנותרו בצבעם הטבעי, המקדשים ומבני הפאר.
הכניסה לגן הלאומי (בתשלום) מתוך העיר בית שאן.
חזרה לראש הדף
תחנת "רכבת העמק" בבית שאן
סמוך לכניסה הצפונית לעיר בית שאן ניתן עדיין לראות את שרידי תחנת רכבת העמק שעברה במקום בדרכה לצמח ולדמשק כשלוחה של הרכבת החיג'זית. הרכבת פעלה עד שנת 1948 ומאז ניצבים במקום שרידי המבנים היפים והייחודיים של אחת התחנות הגדולות מבין שמונת התחנות של רכבת העמק.
התחנה הוקמה בשנת 1904 ע"י הטורקים בעזרת מהנדס הרכבות הגרמני הנודע- אוגוסטו מוסנר שנודע כ"אבי הרכבות הטורקיות". התחנה השתמרה בצורתה הייחודית ונמצאת בהליכי שיקום, שימור ושחזור לקראת חידושו של פרויקט קו המסילה מחיפה לבית שאן. בסמוך תוקם בעתיד תחנת רכבת חדשה שתשרת את האזור כולו. תחנת הרכבת הישנה של בית שאן המציינת בימים אלה 100 שנים להקמתה, נמצאת בסמוך לצומת דרכים חשוב לאורך כל שנות ההיסטוריה. המקום נזכר בספר מלכים א' פרק ב' כאחד המחוזות של ממלכת שלמה בהקשר למינוי ניצב מטעם המלך במטרה לגבות מסים מהתושבים. מהצומת המשיכה דרך שחצתה לעבר הירדן ומזרחה אל הגלעד, מואב והבשן, ומכאן עשו שיירות דרכן לאורך בקעת הירדן דרך מחולה ודרומה.
ניתן להגיע לתחנה בדרך עפר קצרה היוצאת מכביש 71 סמוך לאזור התעשייה הצפוני של העיר.
חזרה לראש הדף
החצר הגדולה במרחביה - מרכז מבקרים
מרכז המבקרים "החצר הגדולה במרחביה" מספר, באמצעות תצוגות גרפיות, מודלים, סרט הדרכה והסבר קולי בעברית, אנגלית וגרמנית- את סיפור ראשית ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל, ואת גלגול רעיון הקואופרציה מראשית המאה שעברה עד למהפך העובר כיום על התנועה הקיבוצית כולה. הביקור מותנה בתיאום טלפוני מראש:
טלפון: 052.3638051
אינטרנט: www.merchavyard.org.il
|
משכן לאמנות, עין חרוד
 המשכן לאמנות, עין חרוד, הינו מוזיאון לאמנות הצופה לנוף עמק יזרעאל והרי הגלבוע. אולמותיו הרחבים השטופים באור יום וחצרות הפסלים הקסומות משמשים אכסנייה לאוסף אמנות מהחשובים בארץ.
אוספי המוזיאון כוללים פריטי יודאיקה מקהילות ישראל ממזרח וממערב ויצירות אמנות מהמאה ה-19 עד לימינו בתחומי הפיסול, הציור, הגרפיקה והצילום. כמו כן מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אמנות בת זמננו.
הגעה: נכנסים לקיבוץ עין חרוד מאוחד ונוסעים במעלה הגבעה בהתאם לשילוט.
 פרטים נוספים באתר המשכן לאמנות
בית חיים שטורמן, עין חרוד מאוחד
מוזיאון מיוחד ומרתק המוקדש להכרת העמק, ההיסטוריה שלו והחי והצומח באיזור. המוזיאון קרוי על שמו של אחד ממייסדי קיבוץ עין-חרוד, חבר ארגון "הגנה" חיים שטורמן. במוזיאון אוסף גדול של עולם החי והצומח של האזור, ממצאים ארכאולוגיים, נשק. תולדות הישוב בעמק ישראל. בין השאר ניתן לראות את העגל בעל שני הראשים מהספר "רומן רוסי" (מאיר שלו, 1988)
הגעה: נכנסים לעין חרוד מאוחד ונוסעים במעלה הגבעה עפ"י השילוט במקום)
טלפון: 04.6531605
אינטרנט: www.ilmuseums.com
מוזיאון "עקבות בעמק"
מוזיאון "עקבות בעמק" הוא מרכז חינוכי פעיל הכולל אגף ארכיאולוגיה אזורית וים תיכונית, ואגף מורשת "חומה ומגדל". המוזיאון נמצא בתחומי גן השלושה (הסחנה) משני עברי הנחל.
שני האגפים גם יחד עוסקים בחקר ותיעוד של העקבות והסימנים שהשאירו לנו התושבים, העוברים והכובשים הזרים בעמק בית שאן מקדמת דנא ועד ימינו.
באגף לארכיאולוגיה אולמות תצוגה בהם ממצאים ארכיאולוגיים מעתיקות בית שאן ומראשית ההתיישבות בעמק, וכן אוסף חפצי אמנות וכלים מתרבות יוון ורומא, התרבות האטרוסקית ואוספים ממצרים הקדומה ומפרס.
בתחום המוזיאון טחנת קמח עתיקה משוחזרת, בית בד משוחזר, גן ארכיאולוגי וגן פסלים.
הפעילויות החינוכיות כוללות סדנאות שונות הקשורות בחיי עמנו סביב עונות השנה בזמן העתיק. "מהחיטה אל הלחם", "בעקבות השמן", סדנא הנקראת "ארכיאולוגיה כהרפתקה" סדנא מיוחדת העוסקת בימי יוון ורומא ופעילויות נוספות.
אגף "חומה ומגדל" הוא שחזור בגודל טבעי של "תל-עמל" ראשון יישובי חומה ומגדל. בחצר המוקפת חומת עץ ניצבים צריפי המגורים, חדר האוכל, המטבח והמכבסה. כאן אפשר לראות ולהבין כיצד קמו במהירות, תוך יום או לילה, 57 יישובים בימי ה"מאורעות" בין השנים 1936-1939, תחת השלטון הבריטי, איך השפיעו היישובים הללו על עיצוב גבולות המדינה ובאילו תנאים חיו החלוצים באותם ימים.
באגף זה פעילויות המחיות וממחישות את ימי "חומה ומגדל". למשל: התנסות בעבודות שנדרשו להקמת מבצר העץ, בניית חומה, תצפית מהמגדל ופענוח הודעה בכתב 'מורס', כביסה במי הנחל ועוד. ארוחה חלוצית וכד'. לבוגרים – חקירת תעודות ועיתונות מהתקופה.
כתובת:
גן השלושה, ד.נ. בקעת בית שאן 19150
טלפון: ארכיאולוגיה – 6586352- 04, חומה ומגדל – 6581017- 04.
שעות פתיחה: ימי א'-ה' + שבת / חג: 10:00-14:00,
ניתן לתאם ביקורי קבוצות בשעות אחרות וגם בימי שישי.
שיטים - מכון החגים
 ערש לידתו של מכון שיטים נמצא בחזונו של אריה בן גוריון, חבר בית השיטה, לתעד ולהטמיע את התרבות העברית - חלוצית שנוצרה בקיבוצים.
בחדר קטן, בשנות ה – 30' של המאה הקודמת, החל לאסוף כל דף שעסק בקבלת השבת, בעיצובו של חג מסויים ועוד.
עם השנים הפך החדרון לארכיון מפואר וגדוש המספר את סיפור יצירתה והתמודדותה של התנועה הקיבוצית עם מקורות ישראל ולוח השנה העברי.
בשנות ה – 90' של המאה הקודמת הפך הארכיון ל'מכון שיטים' כשהפעולה החינוכית היא ליבתו של המכון.
מאז ועד היום, נושא המכון את בשורת התחדשות פניה הן של התרבות היהודית והן של החברה הישראלית.
ייעודו של מכון שיטים ביצירת שיח יהודי תרבותי משמעותי סביב חגים ומועדים ומעגל החיים היהודי בחברה הישראלית.
אנו באים מתוך המורשת, הזיכרון והתרבות היהודיים ולאור מאה שנות מרד הציוני – חלוצי – קיבוצי בארץ ישראל. מכון שיטים נוצר והתפתח בקיבוץ בית השיטה ומתוך התנועה הקיבוצית וקשור לעמק יזרעאל כסמל למעשה ההתיישבות החלוצית בישראל.
מידע נוסף על המכון, השירותים שהוא מציע והפעילויות השונות ניתן למצוא באתר המכון: www.chagim.org.il
|
לפרטים נוספים לחצו כאן